קשה להפריד את הכתיבה על ״הבית הלבן״ מהכתיבה על חיים פרי, האיש שהקים את הגלריה האחרת לגמרי הזו. ולא רק בגלל הנסיבות: גלריה הבית הלבן הוקמה בבית שעומד בודד בלב השדות שבין נירים לניר עוז. פרי, איש שקשה להכניס למסגרות, הוא אמן, וכותב, ומסגר, וסוציאליסט, וחקלאי, ואיש עבודה, אוהב אנשים, ואיש שלום. הוא נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ב־7.10; הגלריה עמדה בלב אזור הקרבות.

אבל אי אפשר לדבר על הגלריה בלי לדבר על חיים, לא רק בגלל הנסיבות הבלתי נתפסות הללו, אלא לפני הכל כי הגלריה הזו היא בהרבה מובנים בת דמותו. קרן פרנקל, שעבדה איתו תקופה בגלריה בשנים האחרונות, מדייקת יותר: הבית הלבן, לדבריה, הוא ״עצמו, האמנות שלו, המעשה שלו, הקנבס שעליו הוא עובד״.